פגיעה בפרטיות, באילו מקרים זה לא תופס
פגיעה בפרטיות מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות כעוולה אזרחית נזיקית. כלומר, האדם שפרטיותו נפגעה יכול לתבוע פיצויים בגין הפגיעה.
כל פגיעה מאפשרת תביעת פיצויים?
חשוב לדעת שלא כל פגיעה בפרטיות, תופסת. קרי, לא כל פגיעה בפרטיות תאפשר הגשת תביעת פיצויים. סעיף שש בחוק פגיעה בפרטיות קובע שאין אפשרות לתבוע, אם מבחינה פלילית ואם בהיבט האזרחי, בגין מעשה של מה בכך. דהיינו, חייבים להוכיח שאכן התרחשה פגיעה ממשית בכדי להגיש תביעת פגיעה בפרטיות. סעיף זה נועד על מנת למנוע מצבים שבהם יוגשו תביעות שווא מתוך מטרה לפגוע. באם הוגשה תביעת פגיעה בפרטיות במזיד, כלומר תביעת שווא , חשוב לדעת שבהחלט אפשרי להגיש קובלנה פלילית.
מתי אין זה פגיעה בפרטיות?
- צילום במקום ציבורי וברבים – באם אדם מאשים אחר שהוא צילם אותו ללא רשותו, אך הצילום התרחש ברחוב במקום ציבורי, אי אפשר לצפות לפרטיות ולכן אין מדובר על פגיעה בפרטיות ואין מקום לתביעה.
- לא נגרמה פגיעה של ממש – באם החשיפה לא גרמה שום נזק, כלומר פגיעה של ממש, זוהי אינה נחשבת פגיעה בפרטיות. לעומת זאת, אם מדובר על מעשה שנעשה במזיד ואם מדובר על מעשה של הפרת סודיות, ניתן בהחלט להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות.
לסיכום, בישראל, פעמים רבות בתי המשפט דוחים את אותן תביעות העוסקות בפגיעה בפרטיות ולכן חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתיקים שעיקרם הפרקת חוק הגנת הפרטיות, על כל היבטיו, פלילי ואזרחי כאחד. הצעד הראשון שמנוסה בתיקים אלו. אותו משפטן ינתח את נסיבות המקרה ובהתאם יאמר ללקוח האם אכן קיים יסוד לתביעה זו או שמא מדובר על מקרה שאנו תופס ולכן חבל לבזבז זמן וכסף על תביעה שככל הנראה תדחה על ידי שופט בית המשפט.