ישנם שני סוגים של אנשים. סוג אחד הוא של אנשים שבוחרים להמר, לא לתכנן ולא בהכרח לעבוד באופן מסודר. לעומת זאת, הסוג השני, מעדיף לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומאורגנת ולא להסתמך על המזל. אם יש אפשרות לתכנן ולקבוע את הדברים מראש, אז אפשר ונכון לעשות את זה כך.
דוגמא לכך אפשר לראות במקרה של יום המא"ה. יום של מיון, איתור והתאמה שהצבא עורך עבור בנות בכיתות י"א-י"ב לפני צבא אשר קיבלו פרופיל גבוה מ-45. מטרתו למיין ולהתאים לבנות תפקידים שיכולים להתאים להן במסגרת השירות הצבאי. כך הצבא יוכל לנצל בצורה נכונה את היכולות שלהן, והן יכולו ליהנות משירות מתאים ונעים עבורן.
בעיקרון, היום הזה איננו חובה, ולכן יש מי שמעדיפות לא ללכת אליו ולהמר שאחרי גיוסן לצבא הן יקבלו תפקיד שיהיה מעניין ומאתגר. לעומת זאת, יש בנות שמעדיפות להגיע אל השירות הצבאי כשהן יודעות לאן מועדות פניהן. כלומר, הן לא לוקחות את ההימור. חשוב להדגיש, בדרך כלל התפקידים שמאתרים ביום זה לבנות הצעירות, אינם נחשבים קרביים.
מה עושים במסגרת יום זה?
במהלך יום המא"ה כל חיילת יכולה לציין לאילו תפקידים היא רוצה להיות משובצת, תעבור ראיונות ומבחנים שונים, כאלה שיבחנו את היכולות שלה, בין אם זה באופן אישי ובין אם זה באופן קבוצתי, ברמות שונות, ובאופן כזה הצבא יוכל לבדוק מה בדיוק יכול להתאים לה.
חשוב לומר, מצד אחד יש ליום הזה השפעה גדולה, מצד שני, הוא לא יכול להשפיע באופן שלילי, כלומר הוא לא יפגע בפרופיל שכבר נקבע או במבחנים שהחיילת עברה במסגרת צו ראשון. לכן מוטב לא להמר, וללכת ליום זה (קראו גם על הכנה ליום המאה בזום), בתקווה לקבל תפקיד חשוב ומעניין.
