כתיבה אקדמית הינה כתיבה מקצועית האמורה לספק מידע ותיאורים יבשים, תמציתיים ומדויקים על הנושאים השונים. משום כך, יש להקפיד על מספר כללים.
- תיאור מדויק – יש למצוא את המילה המדויקת ביותר לתיאור תופעה או מושג מסוים.
- יש להימנע משימוש במילים וקיצורים כלליים – לדוגמה ועוד, וכול', וכיו"ב. אלה ואחרים נוספים הינם בעלי משמעות מעורפלת.
- שימוש במילים בעברית המתארות מונחים לועזיים – בעת הכתיבה בשפה העברית יש להשתמש במונחים הלקוחים מהשפה. כאשר אין כאלו והביטוי העברי לא ברור ניתן להשתמש בביטוי הלועזי וכדאי לציין בסוגריים את המקורי.
- הימנעות מהאנשה – כלומר: למשל : טבלה אינה עורכת השוואות אלא מראה אותן. ואילו עורך או חוקר, אכן, עורך השוואות.
- שימוש במילה "בין" להשוואה – לדוגמא השוואה בין שני גופים. כאשר עושים זאת יש לציין שני חלקי המשוואה כדי להבהיר את המשמעות.
- הימנעות מכתיבה מליצית – כתיבה חייבת להיות בהירה ופשוטה ויש להימנע מסלנג, ממירכאות ועוד.
- הימנעות מקביעות מוחלטות – מילים כמו: אין ספק, לחלוטין הן מילים כאלו.
- הימנעות מעמדות חד צדדיות – הסברה מצד אחד לעומת תעמולה מצד שני וכדומה.
- הימנעות מתיאור משלים לעובדות – לדוגמא: עובדה מעניינת, רלוונטית, מצוינת ועוד.
- הימנעות מתיאור רגשות – אין להם מקום בכתיבה כזאת.
קריאה שוטפת ועניינית
כתיבה נכונה, עריכה לשונית והגהה יתרמו לקריאה שוטפת ויעבירו היטב את המסרים בתמציתיות ובבהירות. כתיבה כזאת לא תכביד על הקורא ותצליח לספק לו את האמצעים להבנה מיטבית של התכנים. מומלץ לקבל שירות כתיבה ביבליוגרפית בנושא מחברה מקצועית לעריכת עבודות אקדמיות. ברשותה קיימת תשתית מעולה ומומחים בנושאים השונים. הם ישמחו להעמיד את הידע והניסיון לכל לקוח.
בדקו על: כללי כתיבה אקדמית
