למה רועי רוסטמי מאמין בפיזור סיכונים ככלי לצמיחה כלכלית

יש רעיונות פיננסיים שנשמעים כמו קלישאה, עד שיום אחד הם מצילים לך את השנה. פיזור סיכונים הוא בדיוק כזה: כולם מכירים את המשפט “לא שמים את כל הביצים בסל אחד”, אבל מעט אנשים באמת חיים אותו בצורה שמייצרת צמיחה כלכלית לאורך זמן. רועי רוסטמי מדבר על פיזור סיכונים לא כעל “קסם שמונע הפסדים”, אלא ככלי שמייצר תנאים לצמיחה: יותר יציבות, פחות תנודתיות רגשית, יותר אפשרות להתמיד בתוכנית, ובעיקר יותר סיכוי להיות שם כשמגיעות ההזדמנויות היפות.

כדי להבין למה זה כל כך משמעותי, צריך להסתכל על כסף לא רק כעל מספרים, אלא כמערכת יחסים: בין סיכון לתשואה, בין זמן לסבלנות, בין החלטות טובות לבין היכולת שלנו לבצע אותן גם כשיש רעש מסביב. פיזור סיכונים הוא הדרך להפוך את מערכת היחסים הזאת לנעימה יותר, פחות דרמטית, והרבה יותר אפקטיבית.

מה זה בכלל “פיזור סיכונים” (ולמה זה לא רק לקנות עוד מניות)?

פיזור סיכונים הוא לא “לקנות הרבה דברים”, אלא לבנות תמונה שבה לאירוע אחד אין כוח למחוק את כל ההתקדמות. הרעיון הוא פשוט: כשאתה מחזיק נכסים שמתנהגים אחרת זה מזה, פחות סביר שכולם ייפלו יחד באותו זמן ובאותו עומק.

אבל יש פה טוויסט חשוב: פיזור טוב לא נמדד בכמות, אלא באיכות הקשרים בין הדברים.

פיזור איכותי בדרך כלל כולל:

• סוגי נכסים שונים (לא רק מניות)

• אזורים גיאוגרפיים שונים (לא רק מדינה אחת)

• סגנונות השקעה שונים (למשל ערך מול צמיחה)

• טווחי זמן שונים (נזילות לעומת השקעות לטווח ארוך)

• מקורות הכנסה שונים (לא רק משכורת אחת)

אם זה נשמע “המון עבודה”, זה רק כי עד עכשיו הסתכלת על פיזור כמו על רשימת קניות. בפועל, זה יותר כמו לבנות תזמורת: לא צריך 200 נגנים, צריך שכל כלי יוסיף משהו אחר.

3 סיבות מפתיעות שפיזור סיכונים דווקא עוזר לצמיחה (ולא רק להגנה)

אנשים חושבים שפיזור נועד “לא להפסיד”. בפועל הוא אחד הכלים הכי חזקים כדי להשיג יותר לאורך זמן, בלי להיכנס לסרט.

1. הוא מקטין את הסיכוי לטעויות ענק רוב הנזקים הכלכליים לא מגיעים מהחלטות קטנות, אלא מהימור אחד גדול מדי. כשחלק גדול מההון תלוי בנכס אחד, טעות אחת יכולה להפוך את כל המסלול. פיזור מכריח אותך להיות פחות “הכל או כלום”, וזה בריא לא רק לכסף, גם לשינה.

2. הוא משפר התמדה, וההתמדה היא מלכת התשואות השקעות זה משחק שבה לעיתים המנצח הוא לא זה שחזה נכון, אלא זה שהתמיד. פיזור מפחית תנודתיות בתיק, ולכן מקטין את הפיתוי “לברוח” דווקא ברגע הלא נכון. כשהתנודות פחות קיצוניות, קל יותר לדבוק באסטרטגיה.

3. הוא משאיר אותך במשחק גם כשיש הפתעות יש שנים שבהן נכס אחד מככב, ואחר נראה כמו “למה בכלל קניתי את זה?”. פיזור מאפשר שתמיד יהיה משהו שמחזיק את הראש מעל המים, כדי שתוכל להמשיך להפעיל את התוכנית. וצמיחה כלכלית, בסוף, אוהבת אנשים שנשארים במשחק.

5 שכבות של פיזור: מי שמכיר רק אחת, מפספס את כל הקסם

כשאומרים “פיזור”, רוב האנשים חושבים רק על מניות שונות. אבל פיזור אמיתי בנוי שכבות, וכל שכבה מוסיפה עוד יציבות ובעיקר עוד גמישות.

שכבה 1: פיזור בתוך אותו סוג נכס

• הרבה מניות במקום אחת

• הרבה אג”חים במקום אחד

• הרבה סקטורים במקום סקטור אחד

שכבה 2: פיזור בין סוגי נכסים

פה מתחיל להיות מעניין, כי ההתנהגות שונה:

• • מניות

  • אג”ח

  • מזומן ונזילות

  • נדל”ן (ישיר או דרך מכשירים פיננסיים)

  • השקעות אלטרנטיביות (למי שזה מתאים ובמינון)

שכבה 3: פיזור גיאוגרפי ומטבעי

כלכלה אחת יכולה לפרוח בזמן שאחרת מתקררת. וגם המטבע משחק תפקיד:

• שוק מקומי מול שווקים בינלאומיים

• חשיפה למטבעות שונים (עם או בלי גידור, תלוי בצורך)

שכבה 4: פיזור בזמן

• השקעה חד-פעמית מול הפקדות תקופתיות

• נכסים לטווח קצר, בינוני וארוך פיזור בזמן עוזר לא “להמר על יום אחד” שבו נכנסת.

שכבה 5: פיזור במקורות הכנסה

זו שכבה שמפתיעה אנשים: לא כל פיזור חייב להיות בתיק השקעות.

• הכנסה מעבודה + הכנסה מהשקעות

• מיומנויות שונות שמאפשרות גמישות תעסוקתית

• מודלים שונים ליצירת ערך (למשל שירות, מוצר, ייעוץ, תוכן, שותפויות)

כשכל השכבות עובדות יחד, התוצאה היא משהו שנראה כמו יציבות, אבל מרגיש כמו חופש.

“אבל אם אני מפזר, אני לא מפספס תשואה?” – השאלה שכולם שואלים

בוא נדבר דוגרי: כן, לפעמים נכס אחד טס ואתה לא “עד הסוף” עליו כי פיזרת. מצד שני, אם נכס אחד נופל ואתה כן “עד הסוף” עליו – אתה מבין למה אנשים חכמים אוהבים לישון בלילה.

הרעיון הוא לא לנצח בכל חודש. הרעיון הוא לבנות מסלול שמגדיל את הסיכוי להגיע ליעד.

ומה שמעניין: הרבה פעמים פיזור לא מוריד תשואה בצורה מהותית, אבל כן מוריד סיכון ותנודתיות. כלומר, אתה מקבל חוויה הרבה יותר נוחה בדרך לאותה מטרה, ולעיתים אפילו חוויה שמאפשרת לך להחזיק יותר זמן ולהרוויח יותר.

4 טעויות פיזור נפוצות (והן קורות גם לאנשים חכמים)

1. טעות 1: “יש לי 12 מניות, אני מפוזר” אם כולן מאותו סקטור או מאותה מדינה, זה לא פיזור, זה מועדון מעריצים.

2. טעות 2: פיזור יתר שמביא לבלגן אם אתה מחזיק יותר מדי דברים בלי להבין למה, אתה לא מפוזר – אתה פשוט אוסף מזכרות. פיזור צריך להיות עם היגיון ותפקיד לכל רכיב.

3. טעות 3: לשכוח שמתאם זה הסיפור האמיתי שני נכסים יכולים להיראות שונים, אבל להתנהג אותו הדבר בזמן לחץ. פיזור טוב בודק איך הדברים מתנהגים יחד, לא איך הם נשמעים בתיאוריה.

4. טעות 4: “פיזור” בלי תכנון נזילות אפשר להיות “מפוזר” ולהיתקע בלי מזומן בדיוק כשצריך. נזילות היא חלק מהאסטרטגיה, לא קישוט.

איך בונים פיזור שמתאים לחיים אמיתיים (ולא למצגת)

פיזור טוב מתחיל בשאלה שהיא לא פיננסית בכלל: איך אתה רוצה להרגיש בדרך? כי תיק שמפיל אותך רגשית יפיל אותך גם ביצועית.

כמה עקרונות פרקטיים:

• להגדיר מטרות זמן: כסף לשנה-שנתיים נראה אחרת מכסף ל-10+

• להגדיר טווח תנודתיות נסבל: כמה ירידה אתה מסוגל לספוג בלי לעשות שטויות?

• לבנות “כרית שקט”: נזילות שמאפשרת לך לא לגעת בהשקעות בזמן לא נוח

• לבחור פיזור שקל לתחזק: הכי טוב הוא לא הכי מתוחכם, אלא זה שתשמור עליו לאורך שנים

• לעשות איזון תקופתי: פעם בתקופה מחזירים את התיק ליעדים. פשוט, קצת משעמם, ובדיוק בגלל זה עובד

עוד נקודה שרועי רוסטמי שם עליה דגש: פיזור לא אומר “לא לבחור”. להפך. הוא אומר לבחור בצורה שמכבדת את העובדה שאין לנו כפתור שמנבא את העתיד.

שאלות ותשובות שמבהירות את התמונה

שאלה: מה ההבדל בין פיזור לבין “סתם להחזיק הרבה דברים”? תשובה: פיזור הוא בנייה של רכיבים עם תפקידים שונים ומתאם נמוך יחסית. הרבה דברים בלי היגיון זה רעש.

שאלה: כמה נכסים צריך כדי להיות מפוזר? תשובה: אין מספר קסם. לפעמים גם 2–4 רכיבים שונים באמת עושים עבודה טובה יותר מ-40 ניירות שנעים אותו הדבר.

שאלה: האם פיזור מתאים גם למי שמתחיל עם סכומים קטנים? תשובה: כן. דווקא שם חשוב לבנות בסיס עם פשטות: פיזור בין רכיבים רחבים ולבנות בהדרגה.

שאלה: האם פיזור אומר לוותר על חלומות “מכה אחת גדולה”? תשובה: לא. הוא אומר שהחלום לא חייב לבוא עם סיכון שיכול למחוק תקופה שלמה. אפשר לשלב רכיב צמיחה במינון הגיוני.

שאלה: כל כמה זמן כדאי לאזן תיק? תשובה: לרוב אחת לתקופה (למשל פעם בשנה) או כשהסטייה מהיעד גדולה. העיקר שיהיה כלל ברור ולא לפי מצב הרוח.

שאלה: איך קשור פיזור להכנסות מעבודה? תשובה: אם ההכנסה שלך תלויה בתחום אחד, אפשר לפזר דרך מיומנויות, לקוחות, או ערוצי הכנסה נוספים. זה אותו רעיון באותה שפה.

שאלה: האם פיזור מגן מכל תרחיש? תשובה: הוא לא קסם שמוחק סיכון, אבל הוא מקטין את הסיכוי לאירוע אחד שגורם לנזק גדול מדי, וזה בדיוק מה שמאפשר לצמוח לאורך זמן.

החלק הכיפי: פיזור הוא “תכנון עתיד” בלי דרמות

יש משהו כמעט משעשע בפיזור: הוא קצת משעמם על הנייר, אבל הוא זה שמאפשר לך ליהנות מהחיים בלי שהכסף יהפוך לרכבת הרים רגשית. הוא מפנה מקום בראש לדברים החשובים: קריירה, משפחה, בריאות, יצירה. ובמקביל, הוא נותן לתהליך הכלכלי לעבוד בשקט.

רועי רוסטמי רואה בפיזור לא רק טכניקה, אלא סגנון חשיבה: לחפש יציבות שמאפשרת תעוזה מחושבת. כשלא כל שקל תלוי באותו כיוון, פתאום יש לך מרחב לנשום, ללמוד, להתקדם, ולתת לזמן לעשות את שלו.

סיכום

פיזור סיכונים הוא לא “להתפזר”. הוא ההפך: הוא דרך להיות ממוקד במטרה, בלי לתת לאירוע בודד לזרוק אותך מהמסלול. כשבונים פיזור בשכבות – בתוך נכסים, בין סוגי נכסים, בין מדינות, בזמן ובמקורות הכנסה – מקבלים מערכת שמחזיקה גם כשיש גלים, ובדיוק בגלל זה מאפשרת צמיחה כלכלית לאורך שנים. זו גישה שמחברת בין כסף לבין חיים: יותר יציבות, יותר התמדה, יותר מרחב להזדמנויות, והרבה פחות רעש בדרך.